סיכום עבודות לקורס:

הוראה מקוונת ללמידה משמעותית (34320)

דני קיצברג

1) אתר לימודי בנושא תאי זרע עובריים ב WIXhttp://dkitsberg.wix.com/stem-cells-האתר מיועד לתלמידי כיתה יא' או יב' במגמת ביולוגיה להעמקה ולהעשרה בנושא "חם" ורלוונטית בביולוגיה וגם ברפואה היום. התקווה שלי שישתמשו בכל הידע שרכשו על מערכות ותהליכים ביולוגיים לנסות להבין התפתחות העוברית והפקת תאי זרע עובריים והשימוש בהם למחקר ולרפואה. האתר יכול לשמש כמקור ידע על הנושא אבל גם יכול לשמש בתור "כיתה הפוכה" בה התלמידים יושבים בבית ולומדים מהאתר וממלאים שאלונים על הנושא. ואח"כ המורה יכול להכנם יותר לעומק, ולדבר על ענינים אחרים שקשורים לנושא (למשל לדבר על חברות ביוטק ישרליות שפיתחו כל מיני מערכות שקשורים לתאי גזע. אפשר גם להזמין לכיתה חוקרים ישראלים שעוסקים בתאי גזע או שעובדים בחברות ביוטק. אפשר גם לבקר במעבדה שחוקרת תאי גזע וללמוד על השיטות שמשתמשים ולראות המחקר מקרוב.
2) אתר googlesites לפרויקט PBL(חקרשת) על אסונות סביבתייםhttps://sites.google.com/site/ps45676/האתר מיועד לתלמידים בכיתות ז' - י' לעודד פרויקט כיתתי לעשות חקרשת על אסונות מגוונים ולהציג את העבודה שלהם בפני הכיתה ולעורר דיון. יישמתי את האתר בכיתה שלי ודוח על מה שהיה ולקחים לעתיד מצורף להלן.
3) אתר וויקי לפעילות דיון טיעוני באמצעים מקווניםhttp://bioethics2014x.wikispaces.com/האתר הזה מיועד לכיתה יא' או יב' לעודד דיונים בנושאים בוערים בביולוגיה. המטרה היא שהתלמידים יקחו את הידע שרכשו כבר משך לימודי הביולוגיה, כדי להתענין בנושאים שנויים במחלוקת או נושאים עם השלכות אתיות או הלכתיות, ולהציג טיעונים בעד ונגד שימוש בטכנולוגיה מסוימת ולערוך דיון כיתתי גם באתר וגם בכיתה.

שימוש באתר גוגל לפרויקט PBL על אסונות סביבתיים

גישת ההוראה Problem based learning (PBL) ישימה במרבית נושאי הביולוגיה, היות ובאינטרנט עומד לרשות התלמידים מגוון מקורות גדול ביותר הכולל מידע רב, תמונות, סרטונים, אנימציות ועוד. מגוון זה קיים הן בעברית והן במגוון שפות נוספות.

במהלך השנה האחרונה, לימודי תעודת הוראה בביולוגיה כללו התנסות בהוראה בכיתה. ההתנסות הייתה שיעור אחד בשבוע בבית ספר ליד"ה, בכיתה ט' (תלמידים מחוננים). בכיתה לומדים כ 16 תלמידים.

נושא השיעור היה אספקטים שונים של אקולוגיה והסביבה. היות ולא הוגבלנו בתוכנית לימודים מפורטת, יכולנו לנסות שיטות הוראה מגוונות במקום שיעורים פרונטליים מסורתיים.


החלטתי לקחת הנושא אסונות סביבתיים שהוא נושא מאד רחב ומגוון ולאפשר לתלמידים למצוא את נקודת ההתעיינות שלהם ולעשות חקרשת רציני ולחקור כל מיני אספקטים של האסון בו הם בחרו להתעמק. והתקווה שלי היתה שיעבדו בקבוצות על אסונות שונים ומגוונים ויחכימו מהנושא שלהם אבל גם יציגו העבודה שלהם בפני הכיתה ויעשירו את העמיתים שלהם בנושאים אחרים וכך לתרום ביחד לפרויקט כיתתי. רציתי שהתלמידים ימצאו אסון מסוים בתוך הפרויקט הזה ויחקרו כל מיני אספקטים , היסטוריה של אסונות כאלה המאה האחרונה, ההיבט המדעי (למשל הגיאולוגיה של רעידות אדמה, או מה גורם לצונמי), ההביט האנושי (איזה נזק נגרם וסיפורי הישרדות). בנוסף אפשר להתיחס לסיכויים שאסונות כאלו יקרו בארץ וגם למוכנות בישראל להתמודד עם אסונות כאלה. יש גם ההביט הקולנועי- סרטים שהופקו שמציגים האסונות מזוויות שונות. בגלל שהשיעור עוסק באקולוגיה, יש גם בהיבט האקולוגי- הנזק שנגרם לסביבה ולמערכת האקולוגית (כמו למשל באסון שריפת הכרמל) ויש גם הנושא של שיקום (שיקום טבעי וגם אקטיבי) אחרי אסון מסוים.


לכן בניתי אתר גוגל כדי להריץ את הפרויקט. האתר הוא חלק מחקרשת הרבה יותר גדול על אסונות סביבתיים שהכנתי שמיועד כפרויקט לטווח ארוך משך שנה שלמה עם הרבה יותר משימות בדרך.


יש באינטרנט חומר רב על אסונות סביבתיים שקרו בארץ ובעולם. יישום PBL בנושא זה מאפשר לתלמידים לחקור וללמוד באופן פעיל ולבסוף להציג את "תוצר" הפרויקט בפני הכיתה. כל אסון הוא נושא בפני עצמו וההשלכות, ההתמודדות והנזקים שונים מכל אחד ואחד. לכן, אם כל קבוצת תלמידים תתמקד באסון אחר, הם ילמדו לעומק את האסון שבחרו מההכנה שלהם ואח"כ ירחיבו את הבנת הנושא כשיקשיבו למצגות של עמיתיהם על אסונות אחרים.


מערכי שיעור

1. 1. בשיעור הראשון הצגתי הפרויקט בפני הכיתה וחלוקת דף הסבר עם לינק לאתר גוגל https://sites.google.com/site/ps45676/home
2. 2. דיון בכיתה בו התלמידים הציעו דוגמאות ספציפיות של אסונות שונים (גם אסונות טבע כמו פגעי מזג אוויר וגם אסונות שנגרמו ע"י בני אדם ברשלנות או באונס).
3. 3. הראתי סרטון קצר מחדשות ערוץ 2 על ריבוי אסונות טבע בשנים האחרונות

http://www.youtube.com/watch?v=qqEeaTFWlFc

1. 4. ביקשתי מהכיתה להתחלק לקבוצות של 2 או 3 תלמידים.
2. 5. התלמידים קיבלו הנחיות מפורשות על מה חשוב להיות במצגת.
3. 6. שבועיים לאחר מכן רוב התלמידים בכיתה הגישו את המטלה הראשונה כנדרש. רובם עשו טבלה די מפורטת אבל לא עשו מעבר לזה (כמו שהוצע באתר) למשל לצייר מפה להראות איפה קרו אסונות דומים (כמו רעידות אדמה) או לצייר ציר הזמן להראות מתי משך המאה האחרונה קרו אסונות דומים.
4. 7. שבועיים לאחר מכן התלמידים בקבוצות הציגו את המצגת שלהם על אסון מסוים.
5. 8. בתחילת כל המצגות חולק דף הערכת עמיתים (נספח 1). דף זה מורכב מחלק בו התלמידים נתנו ציון שבין 1 ל– 10 על קריטריונים שונים (עיצוב, מידע, הצגה, מקוריות וכו'). כמו כן, הם היו צריכים לכתוב במילים שלהם 2 ביקורות (חיוביות/שליליות) על כל מצגת. העובדה שהיו צריכים להעריך כל מצגת, גרמה להם להקשיב יותר למצגות ולהתרכז. הביקורות היו רציניות, מעשיות ובונות.

דוגמאות להערכות אלו:

• • "לא טוב שקראתם מהמצגת – עדיף שבמצגת יהיו רק נקודות ואתם תדברו מעבר".
• • "טוב, אבל כדאי לדבר בטון יותר מלהיב, פחות להקריא מהמצגת".
• • "אולי לתת עוד מידע מעניין שקשור".
• • "אפשר לכתוב פחות במצגת, עם זאת ההרצאה הייתה מעניינת והיה ברור כי הם יודעים על מה הם מדברים".
• • "להתייחס יותר בספציפיות".

1. 9. הצגת המצגות בפני הכיתה.

רוב התלמידים הכינו מצגות מעניינות ומושקעות. התלמידים הציגו את המצגות בצורה יפה ומעניינת וחברי הכיתה הקשיבו היטב ושאלו שאלות לאחר המצגת (אפילו שאלו יותר שאלות , מאשר אחרי שיעור פרונטלי של המורה).

10.דיון כיתתי.

הדיון בכיתה היה פורהוהתלמידים ענו בצורה רצינית על השאלות שקיבלו.







11.בגלל שינויים בשיעורים בבית ספר, המטלה השלישית, לבקר סרט על אסון טבע לא יצא לפועל אבל בסוף השיעור האחרון הצגתי טריילרים מכמה סרטונים על אסונות שונים וערכנו דיון.


מסקנות וסיכום

גישת ההוראה PBL היא גישה מוצלחת, כיפית ומגוונת הן לתלמידים והן למורים. בהפעלה הזאת, רוב התלמידים נהנו ממנה והרגישו שלמדו הרבה. חלק מההנאה נבע מעצם השימוש של התלמידים ביישומי מחשב שונים, על מנת לייצור את התוצר הסופי של הפרויקט – מצגת.

בתום פרויקט זה הגענו למס' מסקנות:

1. 1. אחת הבעיות שנתקלתי בה היתה שלא כל התלמידים לקחו את הפרויקט ברצינות ולא כולם הכינו מצגות (למרות שהזהרתי אותם שהערכת העבודה תרום חלק נכבדת לציון בתעודה). גם הרגשתי שלא כל התלמידים השקיעו מספיק ועשו המינימום. בפרויקט דומה במחצית השנה, הם השקיעו הרבה יותר וכולם הגישו העבודה הסופית. התחושה שלי היא שהפרויקט היה בסוף שנת הלימודים. בתקופה הזאת יש הרבה לחץ של מבחנים, ואחר כך יש תקופת ההתרגשות לקראת חופש הגדול ולכן הפרויקט הזה נפל בין הכסאות. אם היתה אפשרות לתת להם הארכה להציג עם קצת יותר הכוונה, אני חושב שהתוצאות היו יכולים להיות יותר טובות.
2. 2. כדאי לתת קצת זמן כיתה, על מנת שהתלמידים תארגנו ויתחילו את המצגות. ברגע שהתלמידים התחילו לעבוד על המצגת, הם חשו נמרצים להמשיך זאת בזמנם החופשי. מהשאלון עלה שהם לא הרגישו בעול, שקשה להם להתמודד אתו.
3. 3. עדיף שיתחלקו לזוגות לעבודה כזאת, מהשיקולים הבאים:

א. כשיש שניים, יותר קל לעבוד ביחד ולחלק תפקידים. ברגע שיש שלשה או יותר, חלוקת העבודה לא תמיד שווה וכל אחד סומך על השני ולא לוקח אחריות.

ב. לעיתים, כאשר בקבוצה יש יותר משני תלמידים, יש בעיות תקשורת וכתוצאה מכך קשה לארגן את הכנת המצגת מחוץ לכיתה.

1. 4. הערכת עמיתים יכולה לתת משוב יקר ושימושי לתלמידים.
2. 5. כאשר תלמיד מבקר תלמיד אחר בכיתה, הוא מסתכל במצגת בעין ביקורתית יותר, מרוכז יותר ומתייחס לדברים המופיעים במצגת באופן שונה. כמו כן, התלמיד לומד מה הן הדרכים הטובות יותר להציג מידע בפני הכיתה ומה הן הדרכים הפחות טובות לכך.
3. 6. לעיתים, תלמידים מוכנים יותר לקבל ביקורת מהעמיתים שלהם מאשר מהמורה וכך ילמדו איך לשפר ולהציג טוב יותר בפעם הבאה.
4. 7. השימוש באתר גוגל היה מוצלח. זה אירגן לתלמידים כל הדרישות במקום אחד. זה גם גרם לתלמידים לראות שהמורה השקיע בהם. אם היה יותר זמו, היינו מורידים את כל המצגות לאתר ולעודד דיונים בתוך האתר. שימוש באתרים האלה לצורך למידה דרך PBL או חקרשת מוצלח ומאד שימושי.

נותרנו עם מס' שאלות פתוחות:

1. 1. אם היינו בוחנים את התלמידים על מה שנלמד בכיתה במסגרת PBL: האם הציונים היו דומים לציונים שהיו מתקבלים עקב שיעור פרונטלי של המורה, גבוהים יותר או נמוכים יותר? ברור שהתלמידים למדו הרבה ממה שהם הכינו אבל השאלה אם למדו גם מספיק מהעמיתים שלהם ואם בסוף הם כן הגיעו להבנה עמוקה בנושא.
2. 2. תמיד כשמחלקים לקבוצות יש שאלה האם רק חלק קטן מהתלמידים בקבוצה השקיע והשאר "קטפו את הפירות", או האם המצגות היו תוצר של מאמץ שיתופי?